מאת ד"ר שרית טגנסקי
המענה שמערכת החינוך מעניקה כיום לתלמידים דיסלקטיים ולקויות למידה אינו מספק פתרון ישיר ללקויות למידה וצרכים מיוחדים. זהו מענה משותף הניתן, למעשה, לקשת רחבה יותר של תלמידים המתמודדים עם קשיים לימודיים. המערך הקיים הכולל תגבורים ושיעורים פרטיים משאיר ילדים ובבני נוער הלוקים בדיסלקציה ולקויות למידה, עם סיכוי נמוך יותר מהאחרים לממש את היכולות שלהם ולהגיע להישגים. דיסלקציה היא לקות למידה שגורמת לקשיים מהותיים בקריאה, משפיעה על התפקוד האקדמי הכללי של התלמיד, כמו גם על מאפיינים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים ומקשה על יכולתם להשתלב בחברה.
מטרת ההתוכנית המוצגת כאן הוא להעלות את המודעות הציבורית ולהציע למערכת החינוך ולבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, או לאחת מרשתות החינוך הפועלות בישראל, להרים את הכפפה וליזום תכנית מעשית ומותאמת שתתמוך ותסייע לתלמידים המתמודדים עם דיסלקציה ולקויות למידה.
תקציר
הרעיון המתואר כאן מתייחס לצורך בהקמת מרכז למידה ייחודי המשלב בין חומר הלימודים וההעשרה הנלמד בה בעת בבית הספר, לבין עולמו של הילד הדיסלקטי והלקוי למידה.
באמצעות יצירת עולם חווייתי-ויזואלי מהנה ולא כפוי, בסבלנות וסובלנות אין קץ - ישמש מרכז כזה מנוף לפיתוח וליצירה של פתרונות ללקות זו, ויתרום לפיתוחה של פדגוגיה מתקדמת המבוססת על טכנולוגיה חדשנית.
ילדים אלה יופנו בהמלצת בתי הספר שלהם כמועמדים. התוכנית תותאם למסגרת, היא תבדק האם הם מסוגלים ללמוד באופן עצמאי, האם הם דיסלקטים ואיזה סוג לקות למידה יש להם, והאם קיימות מוגבלויות נוספות, מהי רמתם הלימודית בהתאם לגילם.
אין הכוונה לתכנית "און ליין" מקווננת, אלא למסגרת שתוקם בפועל לצד או בתוך בתי הספר של התלמידים. העבודה בתכנית זו תתבצע על החומר הנלמד במקביל בכיתה. התכנית תעדכן את בית הספר לגבי מצב התלמידים והצרכים הלימודיים שלהם, אך ללא התערבות מערכתית של בית הספר.
הרעיון החדשני כאן מתבסס על מסקנות מחקרים מדעיים אודות הלמידה האופטימלית בקרב ילדים בעלי לקות למידה ודיסלקטיים ועל היכולת הטכנולוגית המתקדמת שיכול לספק מרכז מעשיר, בדומה למרכזים לילדים מחוננים.
המרכז יהיה מושתת על שיטות חזותיות וחווייתיות ועבודה עצמאית של התלמיד יחד עם, ובהשגחה מלאה של הצוות המטפל של המכון. כל אחד מן התלמידים יוכל להשתמש בציוד המרכז לפי הצורך ולהוסיף רעיונות חדשים ובקשות משלו על פי צרכי הלימוד שלו.
מיהו הילד הדיסלקטי?
דיסלקציה אינה מחלה כי אם תופעה הנגרמת כתוצאה מבעיות של העובר ברחם אמו ויש המייחסים לתופעה השפעה גנטית. דיסלקציה הינה לקות שקשורה ברובה לקושי בקריאה, בכתיבה ובכתיב. יש המרחיבים לקות זו לליקויי למידה שונים, לרבות בתחום המתמטי.
על פי רוב, מאפיינים את הקשיים שבהם נתקל הלוקה בדיסלקציה בחמשת תחומים מרכזיים:
שפה -
קושי בפיתוח אוצר מילים, בהגיית מילים בעלות הברות מרובות, בלימוד שפה זרה, בהקשבה ובכתיבה בו זמנית, ובארגון רצף של רעיונות או עלילה. יתכן קושי בקליטת משפטים הנאמרים במהירות, טעויות בשימוש במילות קישור, תחביר ועוד. בנוסף, יתקיים פער גדול בין רמת ההבעה בעל-פה לבין רמת ההבעה בכתב, לטובת רמת ההבעה בעל-פה.
קריאה -
קושי טכני בכל הנוגע לקריאת חומר רב ולהבנת הנקרא. אדם דיסלקטי יקרא באיטיות רבה, ויתקשה להבדיל בין עיקר לטפל.
כתיבה - בארגון רצף הכתיבה, ובכתיבת מטלה. כמו כן, יש לרוב למתמודד עם דיסלקציה כתב יד לא ברור, הוא מתקשה לבנות משפט תחבירי נכון ומרבה לבצע שגיאות כתיב.
מתמטיקה -
קושי בהבנת שפת המתמטיקה, ושליטה חלקית בפעולות חישוב בסיסיות ושגרתיות. כמו כן, דיסלקטים יתקשו לזכור נוסחאות מתמטיות, או רצף של פעולות, יחוו קשיים בקריאה ובהעתקה של בעיות, הפרעה בהתמצאות כיוונים והיפוך סימנים ומספרים.
מיומנויות למידה - קושי בניהול זמן, השלמת משימות, שילוב ידע ממקורות שונים, זיכרון ושינון חומר, שימוש טכני במאגרי מידע מודפסים או ממוחשבים, וכן קושי להצליח במבחנים, על אף הידע הקיים.
אבחון ההפרעה מתבצע בשלבים מוקדמים בדרך כלל, כאשר מבחינים בקושי ברור במיומנויות הקריאה והכתיבה. למשל, כאשר הילד מרבה לבצע היפוך אותיות, מתקשה להעתיק משפט ועוד.
תהליך אבחון דיסלקציה הינו מורכב ומתבצע במכונים המתמחים בכך. קיימת חשיבות רבה לביצוע האבחון משום שהוא מאפשר טיפול מתאים למיצוי היכולות.
מהן הדרכים לקדם את הילד הדיסלקטי?
השאיפה הבסיסית היא שהתלמיד ימשיך ללמוד בסביבה הטבעית שלו, כלומר בבית הספר באזור מגוריו. כאשר מתעוררים קשיים לימודיים, ינסו לתת לו מענה החל בתגבורים ושיעורים פרטניים, וכלה בכיתה קטנה ומגוון טיפולים פרטניים. לחלק מהילדים זהו מענה הולם ולאחרים לא. החיסרון העיקרי במודל הקיים, שהוא לא מספק מענה ספציפי לדיסלקציה, כי אם לקשת רחבה יותר של קשיים לימודיים. וכך, למרות התגבור והסיוע, ילדים בעלי לקות דיסלקטית ממשיכים להתקשות להשתלב בבית הספר ובחברה.
הסיוע הניתן היום מותנה בתהליך של ועדות השמה והפנייה, ולכן ילדים רבים נותרים ללא קבלת מענה.
לכן, יש חשיבות בהקמת מרכז שיעניק לילדים אלה מענה מתאים מעשיר ומהנה לסביבה לימודית קיימת ללא צורך בוועדות השמה וללא צורך בהפניה למסגרות שאינן מספקות או מתאימות. מרכז שיאפשר לילד להמשיך וללמוד בסביבה הטבעית שלו, שיספק מרחב וקרקע פוריה ללימוד אוטו-דידקטי. תכנית למידה שתאפשר לילד להתמודד עם בעיות הקריאה כמו גם עם בעיות נלוות אחרות בסביבה טכנולוגית מתקדמת.
העקרונות המדעיים החיוניים לקידום הילד הדיסלקטי ובעלי לקות למידה
חקר המוח בתחום המלל והתמונות החל לתפוס תאוצה רק ברבע האחרון של המאה העשרים והדגיש את חשיבותו של המערך הוויזואלי במוח לעומת המערך המילולי.
תמונות זוכרים טוב יותר מאשר מילים. התופעה מכונה אפקט עליונות התמונה. ממצא זה שופך אור על השאלה המעשית לגבי השימוש הטוב ביותר בתמונות ככלי חינוכי על מנת למקסם את ההשפעה של עליונות התמונה על העיבוד הסמנטי. הרעיון מבוסס בעיקר על מודל חושי-סמנטי שפותח ב- 1979 ע"י ד“ר דאגלאס נלסון. המודל מתבסס על המסקנה שתמונות זוכרים טוב יותר משום שהן מכילות מגוון רחב יותר של תכונות חזותיות ייחודיות מאשר מילים. נמצא שגם אם נקלט במוח מלל שגוי, הוא יצליח לבנות תמונה נכונה.
צירוף מילים יוצר רעיון. הבעיה היא שהעין שלנו היא מצלמה לא משוכללת. רק חלק מרכזי מצומצם בשטח הראיה שלנו הוא חד, וכל השאר מצומצם או נעלם. לכן רוב האנשים קוראים מילה-מילה ואז נערך תהליך מייגע של חיבור מילים למשפטים, ומשפטים לרעיונות. זאת הסיבה
לשיבושים המתרחשים במהלך הקריאה המובילים לחוסר הבנה והימנעות מקריאה. אצל דיסלקטים קיימת בנוסף לכך, גם פגיעה במעבר העצבי מוחי.
העין מהירה יותר מתהליך עיבוד מידע מודע במוח. ולכן ניתן להשתמש בתהליך של הטמעה דרך העין. להניח למודע התמונתי לקלוט מידע מהר יותר ולהעבירו לתהליך עיבוד.
המסקנה המדעית היא שיש חשיבות רבה עבור תלמידים דיסלקטיים ללימוד חזותי היכן שקיים קושי בקליטה מילולית כתובה. באופן זה המוח לומד לבחור את המילים החשובות בטקסט שיסייעו להבנת הנקרא.
עקרונות מנחים בהקמת המרכז
התכנית מתייחסת להקמת מסגרת לימודית שאינה מופעלת על ידי מורים, או בתוך מערך כיתתי רגיל, אלא על ידי צוות של מטפלים המתמחים בתחום.
תהליך הלימוד ייעשה בצורה חווייתית המאמנת את המוח להתגבר על הלקות.
התכנית מבוססת על העקרונות המדעיים שציינתי, המצביעים על כך שתלמידים דיסלקטיים ולקויות למידה זקוקים ללימוד חזותי. היא עושה שימוש במגוון רחב של איתור מילים בטקסט והמרת מילים לתמונות, בכדי לסייע לו בקריאה, ובאופן זה משחזרת תהליך טבעי שמתרחש במוח. היא מאמנת למעשה את המוח ביצירת תמונות תוך כדי זיהוי בלתי מודע של המילים. השיטה מדגישה את חשיבות העברת הרעיון ויזואלית ללא שימוש במלל. כלי זה אינו נמצא עד כה בשימוש במסגרת החינוך המיוחד.
באופן הזה, הילד מתקדם בקצב שלו, לפי רמות קושי שונות, תוך התמודדות עם החומר הלימודי. תהליך העבודה מחזק את היצירתיות ודפוסי חשיבה מקורית, עושה שימוש בדמיון של הילדים ומפתח אצלם יכולות ללמוד באופן עצמאי.
אסטרטגיה:
- ניתוח, זיהוי והבנה של צרכי התלמיד הדיסלקטי והתאמת המוצרים והשירותים הטכנולוגיים שיסופקו
- ע"י המרכז לצרכיו.
- שיכלול מוצרים ושירותים טכנולוגיים הן לצורך הכשרת הצוות והן ללמידה עצמה.
- עידוד יוזמות של התלמיד, הרחבתן ושיכלול שלהן באופן בו ניתן יהיה להטמיע אותן בהכשרת הצוות.
- מעקב אחר התלמידים על מנת להתאים את החומר הנלמד לרמה המבוקשת. יצירת קשר עם בתי הספר של הילדים לצורך עדכון ולחילופי מידע חיוני לצורך קידום התלמיד.
ייחודה של התכנית
המגבלות הטכניות בעבר לא אפשרו מערך לימודים מקיף המבוסס על תרגום רעיון מילולי לתמונה. כיום יש בנמצא טכנולוגיה המאפשרת זאת באמצעים פשוטים יחסית.
אין בנמצא מרכז לימודי טכנולוגי, דיגיטלי וחוויתי על בסיס חזותי הנותן מענה מקיף ומתאים לילדים דיסלקטיים ובעלי לקויות למידה. טכנולוגיות תלת-מימד משוכללות מאפשרות לימוד לאלה המתקשים בעיבוד מילולי, וכן הזדמנות להתנסות בתהליכים באמצעות מעבדות וירטואליות המאפשרות הבנת תהליכים מדעיים באופן חוויתי סנסורי.
החומר הנלמד במקביל בבית הספר, משוחזר כאן באופן מותאם לתלמידים השונים. המרכז מאפשר מעקב אחר התקדמות התלמידים תוך כדי שמירה על קשר שוטף עם בתי הספר של התלמידים.
עקרונות מנחים לבנייה וארגון סביבת הלמידה
- התאמת תכנית הלימודים הבית-ספרית לילדים דיסלקטיים ובעלי לקויות למידה
- תרגום חומר לימודי לשיטות לימוד ידידותיות לקהל היעד, כגון: המרת חומר הלימוד משפה מילולית לשפה חזותית, תרגום ספרים לילדים והקמת חללים וירטואליים כמו מעבדות ניסויים.
כל אלה יתוכננו לרמות גיל ולרמות הקושי. תרגום חומר לימוד באופן המקשר בין החזותי למילולי, המרת המילולי לחזותי עבור ילדים דיסלקטיים בגיל צעיר המתקשים בקריאה, אמצעי לימוד עבור ילדים המתקשים בקריאה בקול, וכו'.
הקמת רשת תקשורת חינוכית
ייבחנו דרכים ליצירת רשת שתקשר בין המרכז לבין בתי הספר של הילדים המשתתפים, וכן, בין המרכז לבין התלמידים לצורך חילופי מידע ועידכונים. הקמת מערך בקרה ואבחון-
ייערך מעקב אחר ההתקדמות של הילד בכדי לגבש תכנית יעדים המשך טיפול בהתאם להצלחותיו וקשייו. לצורך זה, יבוצעו המרות חומרי הלימוד, במקצועות הלימוד השונים.
גיבוש צוות ייעודי לביצוע המרות שיטת הלימוד-
הצוות יעסוק בייעוץ בתהליכי הקמת מרכזי משאבים ממוחשבים, כולל: אפיון, סקירה טכנולוגית, בדיקת פלטפורמות טכנולוגיות ובחירת פלטפורמה מקצועית ואסטרטגיה לניהול תוכן דיגיטלי. (בשיתוף מכון מופ"ת ושימוש בטכנולוגיות שברשותו).
תכנית פעולה לגיבוש המערך הטכנולוגי
התוכנית מבוססת בעיקרה על עבודת גרפיקה ועל עבודת יישום בטכנולוגיות ממוחשבות שיתרגמו את הטקסטים לחוויה חזותית מלאה.
הקמת מעבדות וירטואליות – המלצה
קסדות וירטואליות (טכנולוגית HTC Vive) יאפשרו גישה מרחוק למעבדות בתחומי לימוד שונים כגון, מדע והנדסה. נכון להיום בית הספר מאפשר שימוש בציוד יקר ומשאבים זמינים למספר מוגבל של משתמשים בשל אילוצים של זמן ומרחק גיאוגרפי. אמצעי הלימוד במעבדה הוירטואלית יכללו אנימציה והרצאות מתוך האינטרנט. המעבדות יגבירו את הסקרנות וההתלהבות של התלמידים בביצוע ניסויים מדעיים, יקנו להם מושגים בסיסיים ומתקדמים ויחזקו את ההערכה העצמית שלהם.
יצירת סרטונים -
הסרטונים יספקו תיאור ויזואלי לחומר לימודי מגוון, כגון מחזות ספרותיים, תהליכים מדעיים ועוד (טכנולוגית IMAX).
רכישת ציוד לשימוש אישי -
טאבלטים ZTE Spro 2 ומצלמות Red Epic Dragon יעמדו לשימוש התלמידים.
הוראה מרחוק -
באמצעות טכנולוגיות שונות, כגון כלים סינכרוניים משולבי
וכדומה. Video Conference, Real Audio/Video, Streaming Technology
חיבור למרכז (בניית רשת פנימית ורשת חינוכית) -
בית ספר המעוניין להתחבר למרכז יעשה זאת דרך רשת התקשורת והפיתוח של המרכז באמצעות תשתיות אינטרנט עסקיות רחבות פס . כמו כן, תתאפשר התחברות לרשת של תלמידי המרכז.
טכנולוגיות ללמידה חזותית:
טכנולוגית HTC Vive-
מערכת מציאות מדומה שמציעה היטמעות של התלמיד בתוך עולם וירטואלי מובנה. שימוש בשתיים או יותר תחנות בסיס כדי לעקוב, למשל, אחר המיקום של התלמיד כאשר הוא מסתובב בחדר, וליצור בקרת ידיים המאפשר לתלמיד לאחוז בחפצים בעולם הווירטואלי.
מערכת זו תעשה שימוש מיטבי במעבדות וירטואליות ליצירת מציאות מדומה המחקה תהליכים היסטוריים, גיאוגרפיים, סיפוריים וכו'.
כיום ה Vive- מופעל על ידי שירות הפצת הגיימינג הדיגיטלי החדש StreamVR שנבנה על ידי חברת Valve, ומופעל דרך משקפיים מיוחדים שהתלמיד מרכיב (HTC VIVE).
א. IMAX -
לצפייה בסרטים היסטוריים, גיאוגרפיים ואחרים, IMAX מציע חווית קולנוע מטמיעה. ה IMAX מספק קונטרסטים (טווח צבע) גבוהים יותר ומגדיל את טווח הקליטה החושית באמצעות חוויה תלת-מימדית באולם ההקרנה.
ב. RED EPIC DRAGON -
מצלמה הלוכדת יותר פרטים מכל מצלמה אחרת. היחידה שכוללת חיישן תמונה 6K- רזולוציה גבוהה יותר ממה שרוב המסרים מסוגלים להציג, ומאפשרת לצלמים גמישות גדולה יותר בזמן עריכה. האיכות כה טובה שלאחרונה שיגרו מדענים מצלמה זו אל תחנת החלל הבינלאומית כדי לצלם ניסויים. הטכניקה תהיה בשימוש לצורך צילום ויצירת סרטים לתלמידים ועל ידי התלמידים עצמם.
מקרן אלחוטי -
שימוש במקרן אלחוטי ונקודת חיבור לאינטרנט (במקום מחשב או טלפון) לצורך העברת תוכנות לימוד או אפליקציות. מקרן חכם ZTE Spro 2 מבטל שימוש בכבלים באופן מוחלט. מכשיר שבו משולבים יחד אנדרואיד, נקודות חיבור של אינטרנט LTE 4 G ל Spro 2, וגודלו כגודל ספר סטנדרטי. בעל מסך מגע 5 אינץ' שמריץ את מערכת ההפעלה של אנדרואיד במלואה, ומאפשר להקרין אפליקציה (Netflix, אינסטגרם).
מערכות להוראה מקווננת-
מערכות טכנולוגיות מסויימות להוראה מקוונת נמצאות כיום בשימוש במכון מופ"ת. במרכז הלמידה לילדים דיסלקטים מומלץ להשתמש במערכות הבאות:
1. רשת תקשורת בטכניקת QOS - נפוצה ומתאימה למערכות חינוכיות.
2. מערכת elluminate להוראה סינכרונית-
התלמיד משתתף בפעילות סינכרונית בה הוא יכול לשמוע את המרצה, לדבר עמו ולצפות במצגת שהמרצה מציג, מסמן, משרטט, ומשלב אפליקציה על גבי המחשב המקומי ועוד.
3. וידאו Online וארכיון הרצאות-
המערכת כוללת ארכיון של חומרי הלמידה בפורמטים השונים, ספרי לימוד והרצאות מוקלטות לשימוש התלמיד וניתנים לצפייה חוזרת. מימשק בין הארכיון למערכת הלמידה המקוונת - יאפשר חיפוש, קיטלוג וניהול החומר הלימודי. מערכת זו תתמוך במכשירי טלפון ניידים ואמצעי חומרה אחרים כגון טאבלטים.
4. Moodle ללמידה מרחוק-
פלטפורמת מודל ללמידה מרחוק מאפשרת למורים ולתלמידים לייצר קורסים מקוונים, לשתף תכנים ולתקשר האחד עם השני. סביבת מודל מבוססת על קוד פתוח המאפשר לשתף פיתוחים (מודולים) שנוצרו ע"י חברי הקהילה. יתרונות הפלטפורמה הם בגמישות הגדולה ובריבוי המודולים המופצים ע"י חברי הקהילה.
5. בלוגים -
מערכת הבלוגים (יומני רשת) מהווה פריצת דרך ברשת האינטרנט (Web 2). ייחוד המערכת המוצעת (ע"י המרכז מופ"ת) טמון בהיותה משולבת בפלטפורמת הלמידה מרחוק. תלמיד יכול לשבץ רשומות אישיות במקצועות הלימוד השונים ולהקים בלוג ייעודי וירטואלי לכל שיעור.
6. גישה למאגרי מידע-
גישה למאגרי מידע עבור משתמשים מהבית. מרכז התקשורת מאפשר לתלמידים ולמורים לגלוש מהבית למאגרי המידע מבלי להגיע למרכז. השירות מאפשר גישה למאגרים בצורה עצמאית מכל מחשב ברשת האינטרנט, באופן מאובטח, תוך הזדהות באמצעות שם משתמש וסיסמה שהוקצתה על ידי מערכת המנהל. פתרון זה הוטמע במערכת המודל ומאפשר גישה ישירה מתוך הקורס המקוון למאגרי המידע של המרכז.
7. ספריית מדיה-
פלטפורמת ה -VOD של המרכז מאפשרת לצפות בהרצאות מוקלטות או בסרטוני וידאו אחרים השייכים לה. ניתן להעלות למערכת סרטוני וידאו באופן עצמאי על פי שיוך למקצוע. ניתן להגיע לפריטי המדיה באמצעות שימוש בתיבת החיפוש או על פי הבחירה בתגיות שעל פיהן תויגו הסרטים. בסרטים ניתן לצפות גם באמצעות מכשירי טלפון חכמים. ניתן לקטלג בפורטל גם סרטי וידאו הנמצאים בפלטפורמות אחרות ברשת (למשל, מתוך Youtube).
8. "ויקיפדיה" של המרכז
הקמת מערכת בפורמט דומה ל"ויקיפדיה" לשימוש התלמיד במרכז. באמצעות הפלטפורמה ניתן להקים מערך מושגים וערכים המאפשרים ניהול ועדכון ע"י התלמידים וכן מנוע חיפוש איכותי. המערכת מבוססת Mysql ומאפשרת למנף את הפעילות הלימודית של התלמיד באופן עצמאי.
תהליך הקליטה והלמידה במרכז
1.
ההרשמה למרכז אינה כרוכה בוועדות השמה, אלא במכתב המלצה מבית הספר בלבד. צוות טכנולוגי וצוות אבחון יקבעו את התאמת התלמידים למרכז מבחינת הליקוי. כמו כן ייקבע באיזו מידה התלמיד מסוגל לתפקד באופן עצמאי ואחראי ללא פיקוח של אנשי צוות, וכן תיקבע התאמה בין חומר הלימוד לבין הגיל ודרגת הקשיים של התלמיד.
2.
יהיה קיים מעקב אחר התקדמות התלמיד והלמידה.
3.
הצוות יהיה אחראי להנחות את הילדים בשימוש בציוד הטכנולוגי.
4. כל תלמיד במרכז יקבל טאבלט חכם, ZTE Spro 2, ש יאפשר לו להתחבר מכל מקום לרשת התוכנית של המרכז, לצורך המרת טקסטים לימודיים על פי המקצועות לתמונות דרך חיבור למכשור הטכנולוגי המתקדם, כניסה למעבדות ווירטואליות, צפייה בסרטונים, קבלת מצלמות מיוחדות לביצוע משימות לימוד.
5. חיבור למרכז יאפשר תקשורת בין הצוות לתלמיד ובין התלמידים לחבריהם.
6. לכל תלמיד תותאם תכנית לימודים המתבססת על התכנים מתכנית הלימוד של בית ספרו.
7. כל תלמיד יזכה לאימון של מעבר ממלל לתמונה ומתמונה למלל על ידי תרגול של טקסטים במטרה למקד את המוח על איתור המילים ויצירת תמונות וההפך.
8.
התלמידים יוכלו להעביר בקשות או שאלות לצוות, הם יוכלו לתקשר עם ילדים אחרים ברשת ויקימו פורומים או תקשורת וויזואלית בינם לבין עצמם בסקייפ כדי להקים לעצמם מסגרת חברתית תומכת, ללא התערבות מבוגר.
עיקרון מנחה מרכזי בתוכנית הלימוד הוא שמירה על מסגרת לימוד חווייתית המתבססת על אלמנטים וויזואליים ומעבדות וירטואליות:
- אין ציונים או מבחנים
- הילדים יבדקו בעצמם את יכולתם להבין את הטקסט לאחר התרגום הוויזואלי והחזרה אל הטקסט המילולי.
- התלמידים יתנסו במעבדות ווירטואליות, צפייה בסרטונים ובאמצעים הנוספים שיסייעו בהבנת החומר הנלמד.
- הלמידה היא אוטו-דידקטית בהנחיית הצוות.
- הצוות יעודד את התלמידים להכין פרויקטים יצירתיים עצמאיים.
דוגמא לתהליך המרת חומר הלימוד המילולי לחזותי
נושא להמחשה: מכונת רוב-גולדברג
1: ההסבר המילולי לפני ההמרה
מכונה מורכבת ורבת-חלקים המבצעת פעולה פשוטה ומופעלת כולה על ידי אלומת אור אחת. האלומה חוזרת ממראות, נשברת במנסרות, וממוקדת דרך זכוכית מגדלת באופן המאפשר לה לפוצץ בלונים, להמיס גושי קרח ועוד. בעזרת כלים משונים להפעלת המכונה, ניתן להקרין בעזרתה, למשל, לוגו על הקיר.
2: ההסבר החזותי: סרטונים ואנימציה
https://www.youtube.com/watch?v=4nCIzPuLYJA
https://www.youtube.com/watch?v=37nwjLDp4RU
http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=37104
לסיכום,
הידע המדעי קיים והטכנולוגיות קיימות. כיום, יותר מתמיד ניתן להיטיב ולקדם ילדים דיסלקטים ובעלי לקויות למידה. מרכז ייחודי כזה שישכיל לשלב בין הידע הרב לקדמה הטכנולוגית וייתן מענה ממוקד וידידותי יותר למתמודדים עם דיסלקציה ולקויות למידה, יכול לקדם את סיכוייהם להשתלב בלימודים ובחברה. כולי תקווה שמערכת החינוך או אחת מרשתות החינוך תרים את הכפפה ותוציא לאור את התכנית.
תכנית זו גובשה בשיתוף הנדסאית תקשורת לקוית למידה ושפה, עם דיסקלקוליה (קושי במתמטיקה), אשר סיימה את לימודיה לתואר הנדסאית תקשורת וקולנוע ורק בדרך חויה זו ולמידה בלתי אמצעית הצליחה לסלול לעצמה את הדרך לעתיד טוב יותר וללימודי המשך לתואר B.Ed להוראת מחול.
העבודה זכתה לתשבוחות ולציון 100 מהמוסד האקדמי בו למדה.