ריקוד הבנות – על הפרעת קשב וריכוז בקרב בנות, ואיך לא לפחד ממנה
היום קשה להאמין, אבל הבלט הקלאסי, עולמן של בלרינות ענוגות, נועד
בתחילת דרכו המקצועית לרקדנים גברים. חשבו שמחול הוא עניין גברי.
בגלל השרירים והכוח הפיזי, משום שהם לא לובשים שמלות כבדות ומחוכים שמגבילים ומסרבלים את התנועה. כי לגברים מותר להחצין יצרים וסערות נפש, ורק הם יכולים לעשות סיבובים עוצרי נשימה. הבלט, אמרו, לא נועד לנשים. ציפו מהן להיות מאופקות וחסודות, נדרש מהן להצניע את רגשותיהן ובטח שלא להפגין אותם לעיני קהל. וכך, כשהמלך לואי ה 14- בצרפת הקים במאה ה 17- את האקדמיה הראשונה למוזיקה וכונן את הבלט המקצועי, הוא נועד לגברים בלבד. אמנם עוד קודם לכן חוללו נשות חצר ארמונה של קתרין דה מדיצ'י לפני אנשי המלוכה, אבל ברגע שנוסד בחצרו של מלך צרפת הבלט המקצועי, הותאמה הכוריאוגרפיה לגברים, והפוזיציות הותאמו לגברים. הם גילמו את דמויות הבנים ובמידת הצורך, גם את הבנות.